עדי ברקת היא אחות שבלב. לפני כחודש היא הוציאה לכולנו את העיניים וטסה לחודש לאוגנדה. תכלס היא לא הוציאה לנו את העיניים, חודש שלם ואפילו לא תמונה אחת נתפסה בסטורי או הבליחה כפוסט. כי בפסטיבל המוזיקה Nyege Nyege גם WIFI סביר לא היה בנמצא, כן, עד כדי כך היה לה מושלם. רגע לפני שקופצת לאינדינגב והפעם גם על תקן מתקלטת, היא מתארחת בבלוג להכיר לנו כמה הרכבים חשובים מהפסטיבל.
הנה מה שהיה לה לספר ולהכיר לנו.
אוגנדה, על שפת הנילוס, ארבעה ימים, מבוקר עד בוקר, אמנים ממזרח אפריקה ומכל העולם. פסטיבל Nyege Nyege, שקרה השנה כבר בפעם החמישית הוא התגשמות של חלום. Nyege Nyege הוא חלק מקולקטיב אמנויות המבוסס בקמפלה הכולל את שתי חברות התקליטים NYEGE ו- HAKUNA KULALA וכן סוכנות לניהול אמנים וצוות מסיבות בשם Boutiq Electroniq. מטרת הפסטיבל היא להציג את ההתפתחות המרגשת בסצנה המזרח אפריקאית, להציג פרויקטים נועזים ולתת קול אמיתי למחתרת.
הנה כמה אמנים שתפסו אותי.
Qwasa Qwasa
נער הפלא מבריסל, בלגיה, מפיק ודיג׳יי בן 21.
בהפקות שלו הוא מנסה לשלב מוזיקה אלקטרונית דפוקה ("fucked-up electronic music" במילותיו) עם מקצבים וכלים מכל העולם.
על qwasa qwasa שמתי עין כבר מזמן, מאז שאוזניי נחתו על האלבום שלו C'est Quoi Ça?, שכולל שלושה טרקים שהם גאונות לשמה ופעם אחר פעם לא משאירים אף רחבה אדישה.
באמצע הלילה, ברחבת הבוילר רום, הוא עלה לסט, ההפקה הייחודית והסלקשן המטורף שלו יצרו ברחבה דבר חדש, שונה ומרגש. האנרגיות הכי גבוהות שחוויתי ברחבה הזו.
Fuli Muziki
הייחודיות של Fulu Muziki (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו), שמשמעות שמם בשפת הלינגלה המקומית "מוזיקה מהזבל", היא שבמקום לקנות כלים חברי הקבוצה יוצרים כלים מאשפה.
הלהקה מונה שמונה חברים שהם גם חלק מהקולקטיב kokoko! (שווה בדיקה גם כן!).
הלהקה יצרה מופע וכלים נוספים במיוחד לפסטיבל וההופעה שהם יצרו באמת הייתה ייחודית.
הלבוש שלהם שגם הוא מזבל, הצלילים המעניינים שהכלים יוצרים יחד הופכים את כל הזבל הזה לקסם אמיתי וסביב ההופעה שלהם התאסף קהל שהתמגנט לפשטות הזו.
המופע מהפסטיבל ששודר בבוילר רום:
NAZIZI
נחשבת בעיני רבים כגברת הראשונה של ההיפ הופ בקניה, זאת בזכות קריירת המוזיקה המפוארת שלה שנמשכת עשרות שנים, כחלק מההרכב east africa bashment crew (שיתוף פעולה בין אמנים מקניה ואוגנדה) וגם כאמנית סולו עם שיתופי פעולה מעניינים.
עוד לפני שהתחילה ההופעה התמלא הקהל במעריצים מאוהבים, שרק חיכו לרגע שהיא תעלה להופיע. בצירוף מקרים מושלם שהעלה את הציפייה והמתח, נזיזי עלתה להופיע באיחור בגלל בעיות טכניות.
הקהל חיכה בהתרגשות תוך כדי שהיא מחממת אותו בוורסים שהיא צועקת למיקרופון מאחורי הקלעים.
ההופעה עצמה עמדה בכל הציפיות, שילבה שירים ישנים וחדשים והייתה מלאה בעוצמות של הדיווה הזו.
Phelimuncasi
הופעה ראשונה מחוץ לגבולות דרום אפריקה של ההרכב המגיע מהעיר דורבן.
היישר מהמחתרת הדרום אפריקאית, מפיקים ואספנים של מוזיקת Gqom, מוזיקה אלקטרונית שהתפתחה ומושפעת מהאפרוהאוס והקוואיטו.
למישהי כמוני, שהיא לא חובבת טכנו ואלקטרו גדולה ההופעה שלהם הייתה חוויה פותחת ראש וגבולות.
השילוב של מוטיבים, ווקאלס ואלמנטים מהמוזיקה הדרום אפריקאית יחד עם המקצב והאופי של המוזיקה האלקטרונית יוצרים משהו מוכר ודומה אבל שונה לגמרי.
The Cranes
הCranes היו הלהקה מספר אחת של אוגנדה בין 1965 ל -1975.
לאחר עשר שנים מוצלחות, עם מעל 30 אלבומים הלהקה התפרקה בעקבות מותו של נגן הבס של הלהקה על רקע מערכת יחסים של בת זוגו עם אידי אמין. חלק מחברי הלהקה ברחו לקניה ואלו שנשארו בארץ התפצלו להרכב המצליח גם כן Afrigo Band.
לכבוד הפסטיבל השנה חמישה מחברי הלהקה התאחדו למופע יחיד! הלהקה היא אבן דרך במוזיקה האוגנדית והנגנים שלה הם מקור השראה לאמנים רבים כיום במדינה וכמו שאפשר לדמיין המופע היה אפוף התרגשות עצומה.
ומי שרוצה קצת נעים באוזן..
Comentarios