בהתחלה הכרתי אותה כחברה של.. אח"כ כזו שפתחה צלמניה עם ההיא.. ואז כמהממת שמצלמת נשים ואת הכלבים שלהן.. וזה כבר ממש הספיק לי בשביל להתאהב. בואו להכיר הספקים (מילה שנואה) שעושים לי טוב על הלב והפעם - אלה ברק. תכלס ממש שווה לכם.

היי! מי את?
אני אלה ברק, סבא לימד אותי לפתח ולהדפיס בחדר חושך קטן באמבטיה מגיל 4 ובגיל 8 קיבלתי את הרוליפלקס הראשונה שלי ממנו. מאמינה שאני לא צלמת מאז.. אבל בואי נגיד שמכיתה ט׳ בתלמה ילין זה נהפך רשמי. נולדתי וגדלתי בעיר הנמל, תל אביב. אני מצלמת הכל, תערוכות של פרוייקטים אישיים, צילומי אלבום, בעלים של פוטו ג׳ולי עם נורית שותפתי, חתונות מגיל 17, ״מאחורי הקלעים״ של סדרות וסרטים, עיצוב פנים, וכל דבר שהעולם צריך ואני יכולה לתרום בו.
תמיד עולה לי הרגע הזה במבחנים לתלמה ילין שבאתי רק עם תיק עבודות של סטילס והם שאלו אותי אם אני רוצה ללכת לקולנוע שלומדים בו שנה אחת צילום סטילס או לפלסטית שגם רק שנה.. והבנתי ברגע שאני כל כך לא מעוניינת לגרום לתנועה לזוז, אלא להקפיא אותה..
ואני אוהבת לצלם בסרט צילום, עד היום עוד לא הבנתי באמת באמת שהתקדמנו משם.
איך בוחרים צלם חתונות? מה כדאי לזוג לקחת בחשבון בבחירה?
שכשבוחרים צלם הוא צריך להיות אדם נעים ואדם שמבין את החשיבות של יום אחד בחיים שלכם שכל האנשים שמקיפים אותכם יהיו בו והוא לא יחזור, והערך של התפקיד שלו אדיר. צריך להבין דבר ראשון וחשוב, שיהיה יום נפלא אבל הוא יעבור כדרכם של דברים. ישאר זיכרון, שהוא המון אבל ישאר גם התיעוד, לטעמי האובייקטיבי מאוד, בעצם זה התפקיד החשוב ביותר מהספקים באותו היום, בלי להעליב את האוכל ואת המוסיקה.. תמיד אני מספרת לזוגות שלי שיהיה להם מקסים לראות את ה360 של האירוע חודש אחרי, אבל אין דבר יותר משמעותי מהיכולת לחזור לאותו ניחוח (בכוונה אני משתמשת בדימויי מחוש אחר) אחרי 20 שנה כשתשבו עם הילדים שלכם והם ירצו לראות איך הייתה החתונה שלכם. כאן אני חותרת להבהיר שמבחינתי בחירת הצלם האידיאלית היא צלם שנותן לדברים להיות מה שהם, כמה שפחות לייצר הפרעות שמרחיקות מהרגע... צלם שהוא זבוב על הקיר והוא לא מורגש, אני דוגלת בצילומי משפחה אמריקאים מדוקדקים, אבל חוץ מהם, הכל מאוד פלואידי ונכון לאותו הרגע בדיוק. הצלם צריך להיות הטעם שלכם ברמות המדוייקות ביותר, שאתם מאוהבים בעין שלו, בצבע, גם בצבע של השחור לבן.
לאיזה סוגי חתונות את הכי מתחברת? מאז גיל 17 אני מצלמת חתונות, בשנים הראשונות כצלמת שנייה של מאסטר ובהמשך הדרך אנשים התחילו להגיע אלי מפה לאוזן עד היום. יש משהו בשאלה הזו שגורמת לי רגע לעצור ולתהות איך ייתכן שכמעט 99% מהחתונות שאני מצלמת הן בדיוק החתונה שהייתי רוצה.. מאין מהלך שהתחיל מהעובדה שעוד מזמן מזמן פנו אלי אנשים שדומים לי ואני להם באופן זה או אחר, הרבה חתונות שטח, או אולמות בטוב טעם ומקומות עם אווירה ייחודית ונעימה.

בחרי שתי תמונות שלך (כן כן רק שתיים) שאת הכי אוהבת ותסבירי מה את אוהבת בהן?

אני אוהבת את המפגש עם מלכותיות מכבדת להפגנת חולשה ובושה, יש משהו במקום השמור למבוגרים בטקס מעמד חופה שמסמל כדרכם של דברים את תחילתו של הסוף אבל גם את הכבוד לדורות שמהם הגענו.. אני אוהבת את הגבול העדין זה, ואוהבת שבדרך כלל השורה הראשונה הזו תתמלא בפרצופים שעברו דבר או שניים, יש בזה משה כל כך נכון לצאת לדרך זוגית משותפת חדשה כשפרצופי העבר מברכים אותך.

רגע קטן, פשוט סתמי ועצום.. התארגנות של שני גברים במלון לקראת הערב שעומד לבוא עליהם במסיבה משוגעת באומן.. רגע לפני הברדאק, שניה קטנה של שיכפול תנועה כמעט כאפקט מראה , הסימביוזה הזו גומרת אותי כל פעם מחדש
אם לא היית צלמת מה היית? בוטניקאית, משרה אוניברסיטת של מחקר. חד משמעית.
ומי שרוצה קצת נעים באוזן..
Comments