למי שלא מכיר, Tiny Desk Concert זו כבר תופעה של ממש, בעולם בו אנחנו רק מחפשים אינסטנט, הגזמות, שואו והופעות "גדולות מהחיים", טייני דסק הגיע כפנינה של שפיות אינטימית בין הקהל לאומן והחזיר את כולנו קצת למקורות. לפני כמה ימים שלושת אחיות חיים ולהקתן, הלוא הן A-WA, עשו כבוד והתארחו בטייני דסק. שזה ביג. המאורע גרם לי להיזכר בדירוג הטופ 5 (האישי שלי) להופעות המיני האילו והחלטתי לשתף אתכם :)
1. ליזו - Lizzo אפשר להגיד הרבה מילים על התופעה ששמה ליזו. זה שהיא הדבר הכי נכון היום זה בלשון מעטה. שחורה, שמנה, אוהבת את עצמה וכוכבת פופ. אבל אל תטעו, לא ה-politically correct גרמו לה להיות תופעה של ממש, היא בזכות עצמה ולא רק בזכות התקופה. עם עבר מרשים של לימודי מוזיקה קלאסית, כאשר הכלי המרכזי שלה הוא חליל צד (מה???), לצד יכולות MC מובהקות עוד מגיל 14 וגישה קלילה - אבל כזו שלא מקבלת שיט מאף אחד - מי יכול עליה? האמת שחשבתי לשמור את ההופעה הזו לסוף הפוסט, אבל היא כל כך טובה שלא יכולתי להתאפק. לחצו פליי ותראו איך יוצרים במאית שניה קשר עם קהל.
2. לאון ברידג'ס - Leon Bridges ברידג'ס הגיח לעולמנו המוזיקלי ב2015 עם אלבום בכורה מדהים "Coming Home", מצוייד בסאונד שנקבר אי שם בסוף שנות ה-50 עם שירי גוספל, סול, R&B וקול שמזכיר בגוונו את סם קוק. אלבומו השני שיצא במאי 2018 Good Thing, כבר מאגד לתוכו סאונד יותר מודרני שעדיין משאיר את הנשמה ואת גרוב. להופעתו בטייני דסק יש לי חיבה מיוחדת, היא הראשונה שאני ראיתי בפורמט הזה. ראיתי ונמוגתי. והקטע האהוב שם הוא הקטע שהוא מספר על השיר שנכתב על סיפור האהבה של סבא וסבתא שלו. אני רק אגיד לכם שהם לא היו פראיירים.
3. דקהברקה - dakhabrakha להקת דקהברקה האוקראינית היא אחד השמות היותר חמים בז'אנר "מוזיקת עולם". בארסנל שלהם הרמוניה מופלאה ומהפנטת, כלי הקשה, צ'לו, אוקורדיון, משרוקית וחייזרים. הם אפילו הגיעו לראשונה לישראל במאי שנה שעברה. זה גם זמן טוב לציין לשבח את גיל קרניאל, מפיק מקומי, שאחראי על לא מעט פסטיבלים והופעות פורצות דרך בסצנה המקומית שלנו. וגם יוזכר בפוסט הזה עוד פעם עוד רגע ממש.
4. בומבה אסטראו - Bomba Estéreo
הצמד הקולומביאני הזה מלווה אותי שנים. אני לא אשכח את הפעם הראשונה ששמעתי את הלהיט שלהם דאז Fuego (לא, לא זה של אלני פוריירה) במסיבת אנדרגראונד בלבונטין. אז אגב לא היה שאזאם ונאלצתי ללכת לדיג'י להבין מה לעזאזל הדבר הזה שמעיף לי את המוח. מאז הם הספיקו לבוא פעמיים לישראל. בפעם הראשונה להפקה לא ברורה של שגרירות קולומביה בלי פרסום כלל להופעה חינמית בפארק ביפו (כנראה בעקבות חוסר הבנה של המארגנים את גודל התופעה). אחריה, אגב, הם קפצו להופעת פריצה אצל תומר יוסף שבדיוק הופיע באותו ערב. ובפעם השנייה, להופעה בבארבי שהייתה סולד אוט כמו שצריך. שם אגב הבלקן החזירו טובה ועלו לסיום מדהים בגרסת הופעה המשלבת את הרמטיקו ו-Fuego ביחד. פה ההופעה קטנה ופשוטה בהרבה אבל אל תטעו הבומבה הקולומביאנית עדיין מורגשת טוב טוב.
5. טאנק אנד דה באנגאס - Tank And The Bangas טאנק, טריונה בול, היא אמנית ספוקן וורד שחברה לחבריה ללהקה והקימו ביחד הרכב סול-היפ הופ, ג'אז המתכתב עם שורשיהם המצויים בניו אורלינס. על פניו המוזיקה שלהם אינה קלה לעיכול אבל אז זכתה הלהקה בתחרות NPR Tiny Desk כלהקה הטובה ביותר לשנת 2017. והשאר היסטוריה. הזכייה הזניקה את הקריירה שלהם וסיבוב ההופעות דאז הוכרז כסולד אאוט ביותר מ-20 מדינות. השנה הם הופיעו בבארבי להשקת ה-EP שלהם, אבל הגיעו לראשונה לישראל שנה שעברה במסגרת מיני פסטיבל "אפריקה הוטל" (זוכרים את אותו גיל קרניל ממוקדם, אז הפסטיבל הזה גם מבית היוצר שלו). אין דרך להסביר את האנרגיות של אותה הופעה מפתיעה באברהם הוסטל - הייתה תחושה של ראשוניות, חדשנות והפתעה. רוב הקהל שהגיע לא הכיר אותם בכלל ובכל זאת האולם היה מפוצץ כמעט עד אפס מקום. מאותם קסמים שאין דרך להסביר. ההדרן, שהיה הדרן אמיתי כמו של פעם - הקהל אשכרה לא נתן להם לרדת מהבמה ודרש עוד, היה אחד רגעי השיא - שם ביצעו בפשטות יפיפיה ויוצאת דופן קאבר של OutKast לשיר הדגל Hey Ya. בקיצור בואו תשמעו את הקסם שוב.
ההופעות הבאות לא נכנסו לדירוג שלי אבל שווה לציין אותם. סטינג ושאגי - לא רק בגלל שהם שני כוכבי עבר שחברו יחד בצורה מפתיעה אלא יותר בגלל שהם האנשים הכי שמורים שנתקלתי בהם לאחרונה. נראים פשוט וואו!
רחוב סומסום - כי זה פשוט גאוני.
אנדרסון פאק - כי הוא זכה במקום הראשון בדירוג העולמי וחוץ מזה כל פוסט הוא פוסט טוב יותר אם פאק מוזכר בו.
ומי שרוצה קצת נעים באוזן..
Comments